רד"ק על ירמי׳ נ׳:כ׳

מהדורה: פירושי הרד״ק - נביאים וכתובים

« רד"ק על ירמי׳ נ׳:י״ט רד"ק על ירמי׳ נ׳:כ״א »

21 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על נתיבות עולם פתח ↗

82 לשון הפסוק במילואו "ונתנם ה' אלקיך לפניך והכיתם החרם תחרים אותם לא תכרות להם ברית ולא תחנם". וכן נאמר דברים כ, טז-יז "רק מערי העמים האלה אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה לא תחיה כל נשמה כי החרם תחרימם החתי והאמרי וגו'". וכן נאמר יהושע י, מ "לא השאיר שריד ואת כל הנשמה החרים". וכן נאמר ירמיה נ, כו "והחרימוה אל תהי לה שארית". ונאמר במדבר כא, ג "ויחרם אתהם ואת עריהם וגו'", ופירש רש"י שם "ויחרם אתהם - בהריגה. ואת עריהם - חרמי גבוה". ובגו"א שם אות ו כתב: "אתהן בהריגה. דלא יתכן לומר חרמי גבוה, דאין מקדישין את האדם חרמי גבוה. אלא חרם דהכא הוא רצה לומר אבוד. ואף על גב דאצל 'עריהם' יתפרש חרמי גבוה, כמו שמפרש רש"י אחר כך, ואיך תתפרש מלה אחת לשני דברים. נראה דלא קשה, ד'חרם' סתם הוא דבר שאין הנאה בו, והוא חרם. ואצל אדם יתפרש כפי משמעות שלו, שדרך להחרים אתהן בהריגה. ואצל ממון מתפרש גם כן כפי ענינו, שדרך לעשות אותן חרמי גבוה". וראיה לדבריו כאן שמהחרב נשאר פליט לעומת החרם, שנאמר ירמיה נ, כא "על הארץ מרתים עלה עליה ואל יושבי פקוד חרוב והחרם אחריהם נאם ה'", ופירש הרד"ק שם "חרוב והחרם אחריהם - 'חרוב' צווי מעניין חרב, כלומר חרוב בחרב, וכן 'וחרם' כמו יהושע י, מ 'ואת כל הנשמה החרים', ופירוש 'אחריהם' לאשר ינוסו רדוף אחריהם בחרב". הרי שמהחרב נשאר פליט ושריד, אך לא נשאר כן מהחרם.

20 בימים ההם. ענין זה הפסוק מוכיח שהיא עתידה כמו שאמר למעלה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכור עוד ואמר כי כולם ידעו אותי למקטנם עד גדולם וכמה פושעים וחטאים היו בבית שני ואחריו בגלות זה:

21 לאשר אשאיר. וגם זה מוכיח שהיא עתידה כמו שאמר והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו ונאמר שארית ישראל לא יעשו עולה וגו':

« רד"ק על ירמי׳ נ׳:י״ט רד"ק על ירמי׳ נ׳:כ״א »